יש כאלו שמוכרחים לאכול בבוקר. יש כאלו שחייבים למולל את דפי הספר שהם קוראים.
יש כאלו שבלי לספור כמה כסף יש להם בארנק אחת לשעה הם לא רגועים.
וישנם אלו שקמים כל בוקר הולכים לעבודה. חוזרים. צופים בטלויזיה. הולכים לישון. ובבוקר ?
הולכים לעבודה. וחוזר חלילה.

אני ? אני חייבת לכתוב. מוכרחה. זו לא שאלה בכלל. אין ברירה.
לתת לדמיון שלי ערוץ ביטוי. אם אפשר אל תוך דף נייר או קובץ כלשהו. לא חשוב. מגירה גם הולך.
זה מה שהביא לי ההוא מלמעלה. יש דודות שקוראות לזה כישרון. אין לי מושג. וזה מה שאני עושה מאז שהגעתי לכדור הזה. או לפחות מאז שסיגלתי את היכולת היציבה לאחוז בעיפרון על גבי דף נייר תמים.

שנים של ניסיון.